אגור יעקב

תקופת צילום: 1986-1958
אזור: ישראל

יעקב אגור נולד ב־1911 ברובנו (Równe), אוקראינה, בשם יעקב גולדפרב-וולנסקי. בגיל שמונה החל לצלם כתחביב. בנעוריו נשלח ללמוד בארץ ישראל, ולמד בבית הספר הריאלי בחיפה ובגימנסיה הרצליה בתל אביב. לאחר מכן עבר לגרמניה, סיים את לימודיו בדנציג ולמד ציור בנירנברג. בשנות ה־30 היגר לפולין ושירת כקצין בצבא הפולני. לאחר שברח לבית המועצות עסק בעיצוב תפאורות לסרטים ושירת כקצין מודיעין בצבא האדום. אחרי המלחמה שב אגור לפולין, ובשנת 1954 החל לעבוד בתחום הצילום כצלם עיתונות וכצלמם של תיאטראות אוונגרדיים. ב־1956 הוצגו כמה מתצלומיו בתערוכת הצילום העולמית באמסטרדם. ב־1958 הגיע עם אשתו הרקדנית הלנה ובנו אלכס לישראל, וזמן קצר לאחר מכן עברה המשפחה לגור בתל אביב. סמוך לבואו של אגור לארץ נערכה לו תערוכה שזכתה להצלחה רבה בבית סוקולוב בתל אביב.

"קירותיו של 'בית סוקולוב' מכוסים בימים אלה רטטים של קווים, קונטורות, אורות וצללים, דמויות ותבניות. מסתבר שהאולם הגדול משמש גלריה לתצלומיו של יעקב גולדפרב-וולנסקי, עולה חדש מפולין, שבמקביל לתקוותיו הביא לכאן גם את צלמניתו. יש לומר מיד כי זו אינה מצלמה של בעל מלאכה. מר גולדפרב הוא פייטן, והצלמניה שלו נעשית, מבלי משים, למבוע של השראה ולמעיין של חוויות. אין ספק שלפנינו אמן בעל שיעור קומה. יש רגעים בהם התצלומים מעלים לנגד עינינו את זכרו של לרסקי האמריקאי, שביקר אצלנו לפני שנים. ולא בכל יום מזדמנת לנו תמונה 'לרסקאית'." (קיסרי, 1959)
בשנת 1960 החל אגור לצלם לעיתון העולם הזה, ובשנים 1980-1963 צילם עבור מוסף עיתון הארץ, בעיקר הצגות תיאטרון ומחול. הוא נודע באהבתו לתחומים אלה והשתמש בתאורות הקיימות בלבד.

ב־1986, לאחר שראייתו נחלשה, הניח את מצלמת הלייקה הנצחית שלו וחזר לרשום ולצייר בביתו, שהיה עתיר יצירות אמנות שאסף עם השנים, בשדרות רוטשילד בתל אביב. בשנת 1991, לאחר שלמעלה מ־20 שנה לא זכה להציג מעבודותיו, אצרה לו מיכל היימן תערוכת מחווה בגלריה של קמרה אובסקורה בתל אביב. במקביל נערכה לו גם תערוכה בשם תיאטרון-מחול ואמנים בבית יד לבנים בחולון. חודש לאחר מות אשתו, שכונתה "הלנה היפה", מת אגור בביתו ב־13.1.1996. לאחר מותו יצא לאור הסרט Please Credit, יעקב אגור, בבימויה של סיוון ארבל. הסרט הוקרן ב־1997 בערוץ 2.
מרבית התשלילים של אגור נאספו על ידו בתוך שתי מזוודות. בנו אלכס, צלם שמתגורר בניו יורק ועוסק בצילום אופנה, תרם כ־60,000 תשלילים למרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה באוניברסיטת תל אביב.

תערוכות
2011, יעקב אגור, צלם, מוזיאון תל אביב לאמנות / 1991, תיאטרון-מחול ואמנים, בית יד לבנים, חולון, אוצר: גד קינר / 1991, יעקב אגור, תצלומים 1982-1948, גלריה קמרה אובסקורה, תל אביב, אוצרת: מיכל היימן / 1978, תערוכת צילומי תיאטרון, 1977-1969, תיאטרון הבימה, תל אביב (תערוכה נודדת של "אמנות לעם") / 1959, תערוכה בבית סוקולוב, תל אביב, אוצר: נחמן בן עמי.

מקורות
1. ערך ויקיפדיה: יעקב אגור
2. מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים
3. צלמניתו של פייטן, על תצוגת תצלומיו של אגור בבית סוקולוב, תל אביב, אורי קיסרי, מדור תערוכות, הארץ, 1959
4. צלמי הארץ. עורך: רז גיא. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד, 2003, עמ' 160
5. עשיתי גם פאפארצ'י אחד, רות רגב, חדשות, 19.12.1991, עמ' 35
6. יעקב אגור – צלם במה בלתי שגרתי, מאת גיורא מנור ולאלדד ברון, רבעון מחול בישראל מס' 8, יוני 1996, עמ' 49-48
7. יעקב אגור, צלם, עורכים: שמעון זנדהאוז ודני קרוון, מפעל הפיס, 2009. מאמר מאת גיא רז: צלם הרוחות הגדולות, עמ' 30-20